<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן שנ"ט</h1>
<h2>דף סה:</h2>
נתנו במגס והקטיר. ה"ג בכל הספרים אטו במגס בעי לאקטורי. ורבינו שלמה מחקו והגיהו הוא גופיה מקטר להו. והלא זר הוא שמפשיט את פסחו. ומתרץ אימ' להקטירו (ומשני) [ומקשה] זקיני על לשון הספרים דבכמה מקומות אשכחן בספרים נתנו בכלי שרת. ושרא ליה מריה דפירכיה לאו פירכא. דמנחות בכלי [נקטר] כדמוכח במנחות אבל זבחים (בידו) [בידן] היו (מוליכן) [מוליכין] האיברין והאימורין (מוליכין) על גבי הכיבש וזורקין ביד על גבי המזבח. וגירסתו אינה גירסא (כ)דפרך משום זרות דהא ביומא [ס"ז ע"ב] בפרק ב' שעירים קתני נמי הכי בא לו אצל פר ואצל שעירים הנשרפי' (קרעו) [קרען] והוציא אימורין נתנן במיגס והקטירן. ופריך בגמר' והקטירן ס"ד אטו במגס מקטר להו. ובעל כרחך ההוא בכהן גדול הוה שבא לו אצל המזבח ובעל כרחך כי פריך משום דלאו במגס בעי לאקטורי להו אלא ביד ולאו משום זרות.
